<h1>הגהות שערי דורא סימן כ"ד</h1>
<h2>דף סו:</h2>
אשה כשטובלת לא תשים שום דבר תחת רגליה דאמר רבא א)אשה לא תטבול על גבי כלי ולא על בקעת עץ דבעיתא שלא תפול ולא טבלה שפיר אבל לעמוד על מפץ או על עור או על דבר רחב דלא בעיתא שפיר דמי דאבוה דשמואל עביד לבנתיה מקואות בימי ניסן ומפצי ביומא דתשרי עשה להם מקוואות דאין מי גשמים מטהרים בזוחלין אלא בקוו וקיימי כדתנן [מקואות פ"ה מ"ה] המעיין מטהר בזוחלין ומקוה באשבורן כלומר במוכנסין, וביומי ניסן שהשלגים נפשרים ורוב מים מי גשמים ושלגים ואינם מטהרין עשה להם מקוואות וממשיך לתוכן מי נהרות והוו מי גשמים דקוו וקיימי ומפצי תחת רגליהם מפני הטיט וכן אמר שמואל [שבת ס"ה ע"ב] אין המים מטהרין בזוחלין אלא בימי תשרי ופירש ר"ת שמנהגם היה שתדיר ביומי ניסן רבו מי גשמים ובתשרי רבו מי זוחלין ולפיכך היה עושה כן אבל נהרות שלנו שאין קבע לגדילותן ולחיסורן ורובא דשתא רבו זוחלים לפיכך טבלינן בהן כולא שתא אבל אי ודאי חזינן דגדל הנהר כ"כ דאיכא נוטפין רובא רוב הנראה לעינים על הזוחלין ודאי לא טבלינן בהו עד דחסרי כך פירש ראב"ן אך מהר"ם אוסר לטבול בהן כל השנה כולה בנהרות ורבינו תם פסק שנהרות שלנו מותר לטבול בהן כל השנה דמכיפיה מתברך. [שערי דורא הלכ' נדה סימן כ"ד]. א)0גרסינן בפרק בתרא דנידה אמר רבא (ו)לא תעמוד אשה על גב כלי חרס ותטבול סבר רב כהנא למימר טעמא מאי משום גזירת מרחצאות הא ע"ג סילתא שפיר א"ל רב חנן התם היינו טעמא משום ביעותא סילתא נמי איכא ביעותא. סילתא, פרש"י בקעת של עץ. וגזרת מרחצאות, פירש רש"י משום דבמרחצאות רגילות לישב על אצטבאות של אדמה ודמו לכלי חרס פן יאמרו טבילה עולה בהן ע"כ. תשובת רבינו שמשון לאחיו אמרו לי (שהיתה) [שהיית] רוצה להתיר למלאות מקוה מים חמין ולחבר אל הנהר בשפופרת הנוד, ודבר זה ראוי לאסור יותר מגזירת מרחצאות דאמר רבא בפרק בתרא דנידה אשה לא תעמוד על גבי כלי חרס ותטבול סבר רב כהנא כו'. ואני שמעתי שהיה כבר מקוה אחד והיו נשים מחממות יורה מים ומשליכות אותן למקוה לחממן בימות החורף ואסר להם ר"ת ולא נאמר לי הטעם ושמא מטעם זה אסר. מרדכ"י בהג"ה.
